לגונות כחולות ופניקים שריריים…
שילה אתגרה אותי: טיול לחוף הים, עם סיפורים ואח"כ קייטרינג. שילה תכננה לעצמה את יומולדת ה-60 עם חברים ומשפחה. למה אני קוראת לזה לאתגר? כי שילה לא רצתה שתהיה הליכה מרובה וקשה. בדקה איתי את הנקודה הזו כל הזמן. הבטחתי לה שיהיו גם שירים הקשורים לים, כמיטב המסורת שלי. עם הסיפורים מאחוריהם.
היו לי כמה אפשרויות- חיפה, נתניה, עתלית ועוד. אבל עיקר ההתלבטות היתה בין שלושה מסלולים:
1.אזור חוף אולגה וטיילת נחל חדרה- יש לי שם רקע מצויין לסיפורים: אולגה חנקין, הסיפור המרתק שלה, הקשר בינה לבין אבשלום פיינברג שהאנדרטה לזכרו נמצאת בצד טיילת נחל חדרה. מעבר לסיפורים על "השבט" של חנקין-בלקינד-פיינברג-שוחט, יש את הסיפור על המקום עצמו, חוף ושירים מקסימים
"אומרים שלא רחוק מחדרה,
בין הים לבין החולות,
יש מקום שבו זורחת השמש,
בלילות"
(אבסורד, מילים ולחן: שלמה ארצי)
ולטובת הקייטרינג, יש במקום שולחנות פיקניק.
החיסרון- השירותים המסודרים בחוף יעלה כסף לפתוח אותם ותאורה וזו בעיה עם הרצון של שילה לשישי בערב (חילול שבת בגופים הקשורים לעירית חדרה).
2."הליכה לקיסריה"- גם כאן יש לי רקע מעולה לסיפורים. אני ממש אוהבת להדריך את סיפורי קיסריה, ובכל פעם לשים דגשים אחרים. הפעם התאים לשים דגש על המצביאים השונים כל אחד מוזר יותר מהשני: הורדוס היוזם והבנאי הגדול עם התקפים פרנואידים שגרמו לו לרצוח מבני משפחתו ובעיקר את אשתו האהובה. באייברס הממלוכי שעלה לגדולה מעבד למלך. בעל עיניים שכל אחת מהן בצבע אחר (כמו כלב האסקי-סיבירי J ) וצלאח א-דין, הנרי התשיעי ועוד… בערב, המקום מואר בצורה רומנטית. יש שירותים מסודרים באתר, הכניסה בערב ללא תשלום ואני מושכת את האנשים לצאת מהעיר דרך השער הצלבני-הצפוני הפחות מוכר והליכה לאורך החוף עד הקשתות של אמות המים (אקוודוקט).
במחשבה שניה, ערב שישי אחרון של אוגוסט בחוף הקשתות- יהיה עמוס, קייטרינג שצריך להביא הכל כולל תאורה, מחצלות לישיבה וריהוט, זה נראה יקר בטירוף.
ולכן החלטתי בסוף על מסלול החוף השלישי: חוף דור.
במסלול המוכר של שמורת דור-הבונים, אני מאד אוהבת דווקא את הקטע בדור: התל הקדום, סיפורם של הפניקים שהיו יורדי ים ושוכני חופים מעולים עד כדי כך שבמלכות שלמה זו היתה אחת מ 12 הנפות שהחזיקו כלכלית את חצר המלוכה ובית המקדש חודש שלם… שְמַן של נשות דור העתיקה נודע למרחוק. הגברים, יורדי ים מיומנים, ידעו לנצל את משאבי הטבע סביבם, כמו החילזון לצבע הארגמן, החול לעבודות זכוכית, בניית והשטת ספינות.
מעבר לסיפור המקום, כמי שמעבירה הדרכות מקצועיות לנוער ומדריכים על הטבע במפגש בין הים והסלעי הכורכר- הכיף שלי להכיר למטיילים, גם מבוגרים, את בעלי החיים והצומח המיוחדים.
בסופו של דבר, ערכנו טיול מעגלי של כשעתיים וחצי. תיבלתי את הטיול בשירי ים כהרגלי, עם הסיפורים מאחורי השירים. האנשים התרפקו על שירים נוסטלגיים והכנסתי מרץ ואנרגיות עם שירי להקת חיל הים ועוד. החזרה היתה על גבי הרכס לעת שקיעה. התעכבנו רגע לראות ברגע הזה שהשמש עושה "פצצצצצ" של נגיעה בים (זוכרת לאבישג, מורה-חיילת בביס"ש מעגן מיכאל את התאור הזה לפני "שנות דור"… )
סיימנו באירוח וארוחת קיטרינג במבנה המרשים של מוזיאון המיזגגה שנפתח במיוחד עבורנו.
היה טוב לסיים במוזיאון המואר ובשולחנות הערוכים, שירותים מסודרים והכי חשוב- בגלל הלחות בחוף, לסיים במזגן הקריר.
אם גם לך יש רצון לקיום טיול לציון ארוע בעבודה או במשפחה, אשמח לייעץ ולהדריך
ועד הפעם הבאה,
צאו טיילו ומלאו את הארץ
מיכל קנדל
תגובות
עדין אין תגובות בפוסט זה.