בעקבות נעמי שמר בקבוצת כנרת

"בתשרי נתן הדקל פרי שחום נחמד…" (נעמי שמר) כהרגלנו, המשפחה המורחבת מתכנסים בראש השנה למפגש בין-דורי של ימי החג בחדרי אירוח בכל פעם באזור גיאוגרפי אחר. השנה קיימנו את המפגש לחופי הכנרת. מאחר והיו ימים חמים במידה כזו שמתבקש לרבוץ  כמו ג'אמוס במים צוננים של הכנרת (נניח שהם צוננים…) או לבחור אחד ממסלולי המים בגולן, או שעוברים ממזגן למזגן. הפעם בחרנו להזמין טיול מזמר של אחה"צ בכנרת בהדרכת צילה בן נבט שהתגלתה כאוטוריטה בנושא
התחלנו ב"חורשת האיקליפטוסים", ליד בית המוטור (משאבה…) בכניסה לקבוצת כנרת. אגב, יש כאן מסלול שבילים מסומן שאפשר לעשות אותו באופן עצמי, ללא כניסה לקיבוץ עצמו. השביל המסומן מוביל בין הבריכות דרך "קבר בובה", מטע תמרים בשם "גן רחל" ועד לכביש 90 בנקודה בה אם חוצים ממש ממש בזהירות את הכביש הסואן הזה, ממול ישנו בית העלמין המפורסם של כנרת, שרק סיפורי המצבות שם – זה סיור בפני עצמו.

ראינו את המלוח (שאין לו ממש ריח, צילה אומרת שכשהוא רטוב יש לו ריח אבל לא בדקתי את זה) קיבלנו רקע על ראשיתה של קבוצת כנרת בחצר כנרת (אתר סמוך בצומת הכבישים 90 ו-767) ומיקומה גם על ההר ליד עין פוריה 

המשכנו לתוך הקיבוץ. צילה לקחה אותנו למבנה ששימש בעבר דואר ומרכזיית טלפונים. ראינו את השביל בו ירדה "עדת התינוקות" אל הירדן והבנו מה המשמעות האישית של נעמי שמר והדואר אותו בדקה כל יום. בעידן של היום, כשרוב הדואר עובר בצינורות הרשת וכעירונים לא מכירים את הרכב של הדואר הנע, זה היה מרענן להראות את הצד הזה לצעירים בחבורה.

כשאבא "על הגבעה בנה לו בית" מדובר היה בשלושה מבנים למעשה. על יד המבנה הראשון המקורי ניצב שלט שאומר שכאן היה… וכאן יקום… אבל שנים עוברות ועבודות השימור עוד רחוקות. צילה הכניסה אותנו לבית הסבים של נעמי שמר. אני התרגשתי לראות את הלוחות של החודשים שבכל אחד ציטוט מהשיר "שנים עשר ירחים".

הטיול היה מרגש. להפתעתי גם משוחררי הצבא והתיכוניסטים במשפחה נהנו, מה שגרם גם לי וגם לצילה שהדריכה אותנו ממש מה"קישקע" – עשה נחת. את הטיול סיימנו בשירת התפילה "לו יהי" שאכן נכתבה באווירת הכיפורים, חגי תשרי וכניסתה של שנה חדשה. בדיוק בת ה 11 שלי למדה, לקראת חגי תשרי, על השיר וסיפרה על בית אחד שהושמט, כי הוא חזק מדי. אחרי הסיור עם צילה, הבנו את משמעות מילות הבית הקשות שגרמו להשמטתו, גם בפן האישי יותר הקשור לנעמי שמר ז"ל עצמה. מילות השיר נכתבו לפי המשקל של השיר המפורסם של להקת הביטלס LET IT BE(נסו לשיר ותראו שזה מסתדר). נעמי שמר ז"ל שרה לבעלה את השיר והוא אמר שמילים כאלו בתקופה כזו של מלחמת יום הכיפורים – חייבים להיות ישראלים וכך הולחן השיר מחדש.היתה תקופה בה נעמי שמר ז"ל עבדה בגן הילדים וחיברה להם שירים לפי הטיולים שערכו כל יום. השירים הללו אוגדו בספרון "שירי כנרת". בחדר שהוסב על פי צוואת הסבים לחדר מוסיקה לילדי הקיבוץ, ישנם שני פסנתרים- האחד שנתרם לשעורי מוסיקה ועליו מתאמנים התלמידים ואילו השני- זהו הפסנתר ששימש את נעמי שמר ועל פי בקשתה- לא מנגנים עליו.

מאחלת לכולנו שנה מרגשת ומיוחדת ואשמח לתגובות כאן למטה. לסיורים בעקבות נעמי שמר ורחל המשוררת אפשר לפנות אלי 050-4898639 או לבית נעמי שמר , "בית שפרירי" לפנות לאיריס מורן