שמורת הבונים

שמורת החוף של הבונים היא למעשה חלק משמורה גדולה יותר "דור-הבונים".
אמנם האהבה הראשונה שלי היא לחוף דור, שם יש עושר של מפרצים מרשימים, סלעי-חוף (Beach-rock), דיונות שהתאבנו ועוד. זהו קטע של כ 4 ק"מ סה"כ של מפרצים יפהפיים ולגונות כחולות ובדור יש גם את התל הקדום שרשות הטבע והגנים הכשירה אותו בחודשים האחרונים כאתר נגיש לקראת פתיחתו כגן לאומי.

הפעם, אני ממליצה על מסלול מעגלי בשמורת הבונים בלבד שגם בה יש הרבה מה לראות, כל השנה. כן, גם בימי החורף להתרשם ממפץ הגלים הגבוהים על הסלעים, חדירת מי הים ללגונות החוליות, בפברואר-מרץ שפע פריחה שגולת הכותרת כמה סחלבי בר והמוני צבעונים אדומים ונמוכים בגלל הרוח החזקה שמגיעה מהים.

ניכנס לשמורה (כניסה בתשלום) ונחנה במפרץ החניה הגדול הראשון. מפרץ החניה השני מוביל לאזור עם סככת צל ושולחנות פיקניק, מקלחות ושירותים. ניתן בימי הקיץ להישאר ללון ואפילו לקבל חצי חבית כדי להדליק בה מדורה מבלי לפגוע בחוף עצמו. ויש גם חניון פנימי יותר וצפוני שבהחלט מיועד ללינה או למעוניינים בחוף מבודד יחסית.

אנחנו נחנה בחניון הראשון וממנו יוצא מסלול משולט בסימון שבילים לבן-אדום-לבן שעולה לרכס הכורכר ויורד למפרץ קסום שכולו צדפים. בצד הדרומי (שמאל לנו) סלע הכורכר נראה כמו צינור חתוך לאורך ומכאן שם התצורה הגיאולוגית הזו- צניר. כפי הנראה הגלים חתרו בסלע ויצרו את המבנה המרשים הזה. אם תשבו בנחת ותחטטו קצת בין הצדפים, תראו שיש מגוון רחב של צבעים, גדלים וצורות: "נעמית" הצדפה הנפוצה ביותר שכבר לא מוצאים כמותה בחיים במעמקי הים התיכון. ה"סטרומבוס" חילזון שהגיע דרך תעלת סואץ ואחרים. רק תזכרו- אנחנו בשמורת טבע ומדובר בערך טבע מוגן ולכן אסור לאסוף ולהוציא מהשמורה!

מהמפרץ הזה נצא דרומה, עוברים דרך עמדת תצפית "הבורג' "
ממנה אפשר להסתכל מזרחה אל הכרמל, ישובי חוף הכרמל
וקווי המיתאר של הנחלים המגיעים לים בזרימות החורף (נחלי אכזב).
הנופים כאן יפים ויש גם ספסל עץ בצד המערבי ממש מול הים.
נמשיך ונרד אל "המערה הכחולה". לא באמת ניכנס לתוכה,
כי הגלים גבוהים אבל אפשר לעמוד כך שנוכל להתרשם מאיתני הטבע
שניקרו בסלע הכורכר ויצרו את המערה הזו. אם אתם שומעים ציוצי ציפורים,
בעבר קיננו כאן דרורים ויתכן שתראו אותם נכנסים ויוצאים.
גם קולות הגלים המכים בדפנות הסלע וחוזרים, משמש אותנו המדריכים נפלא כתפאורה לאגדות שונות ומשונות…

נמשיך דרומה. נתרשם מהמפרצים והלגונות, נמשיך עם הסימון "האדום" (לבן-אדום-לבן) עד שנגיע לגבעה ממנה רואים שרידי ספינה שנטרפה סמוך לחוף. זה בסדר, לכל המלחים שלום. הסחורות שהיו עליה? כנראה מצבם היה פחות מזהיר. זה קרה לפני עשרות שנים אבל אף לא אחד טרח להוציא את השרידים וזה המקום לספר לעצמנו את האגדה על האחים והמלח, או 'למה הים מלוח'?
על הגבעה הזו יש בסוף חודש פברואר-תחילת חודש מרץ פריחת צבעונים מרהיבה. נהנה מצהוב הסביונים, החרציות, הטיון הדביק וכמה שיחי קידה שעירה. הלבן של הקחוון ואלמוות הכסף, הורוד-סגול בהיר של מקור החסידה, תלתן הארגמן והכחול אינדיגו של אלקנת הצבעים והעדעד. כמובן שיש עוד צמחים פורחים מסביב, פשוט להנות ביום חוף שמשי.
שימו לב לפיצול שבילים. הסימון האדום ממשיך עד לחוף דור ואפשר לסיים בביקור בתל דור, במוזיאון עתיקות הצל "המיזגגה" שבקיבוץ נחשולים או סתם ברחצה בחוף המוסדר בדור. אנחנו נחזור לרכב (הבטחתי מסלול מעגלי…) בסימון הירוק (לבן-ירוק-לבן) שלוקח אותנו בשולי הרכס ועובר דרך שרידי באר ישנה. בחורף היא מלאת מים ואפשר לראות צבי ביצה שיוצאים "לתפוס קצת שמש" ולהתחמם.

איך מגיעים?
פונים מכביש חיפה תל אביב הישן – כביש 4 לכיוון מושב הבונים.עוברים על גשר מעל כביש 2 ועם הכביש פונים שמאלה. לפני הכניסה למושב עצמו, יש פניה ימינה שעוקפת את "הבונים" דרך הרפת ומובילה אותנו למעבר סלול, מרומזר ועם מחסום על מסילת הרכבת. ב 1985 ארעה כאן תאונה מחרידה בין אוטובוס תלמידים לרכבת. אחרי מאבקים רבים ולחצים נבנו על רוב מעברי כבישים-מסילת רכבת מחסומים מרומזרים. כנחצה בביטחה את פסי הרכבת ונפנה ימינה, נראה גן עצים קטן ובו אנדרטה לנספים.
הדרך מובילה אותנו היישר לשער הכניסה לשמורה (בתשלום)

תגובות

עדין אין תגובות בפוסט זה.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים