מפלים בנחל השופט ועין ריחניה

למעיינות בחלקו העליון של נחל השופט (ליד מושב עין העמק)
אנחנו נמצאים בפינת חמד לאורך נחל השופט. נחל השופט מתחיל למרגלות מושב עין העמק ליד יקנעם עילית. המושב הוקם על ידי גרעין של כ 30 משפחות יהודיות מעיראק מחבל כורדיסטאן שעזבו את ירושלים וחיפה כדי לבנות מושב חקלאי-ציוני ולעבוד את האדמה כבר ב 1944. הנחל מקבל מים ממספר מעיינות. החלק התחתון שלו ליד המושבה יקנעם, הפך למסלול נגיש לכסאות גלגלים ע"י קק"ל. אני מציעה כאן מסלול לחובבי הליכה שאוהבים גם לשכשך רגליים במים. הפעם אנחנו בחלקו העליון של הנחל.
צריך לקחת בחשבון שהמסלול על דרכי עפר רחבות ומדי פעם יכול לעבור אותנו ג'יפ, אופנוע שטח או טרקטורון. והמסלול פרט לפינות המים, חשוף.

עין ריחניה (ליד יקנעם)
מי הנביעה נאספים לבריכה קטנה מוקפת אבנים כך שבה המים צלולים וממנה הם זורמים לבריכה טבעית שהורחבה קצת. בצמוד לבריכה יש עץ עם צל רחב שממש מזמין לשבת בצילו ולהנות מהשקט והמראה.
קרקעית הבריכה מרופדת שכבות רבות של טין. גובה המים בין 50-80 ס"מ, אבל כל כניסה שלנו למים מעלה את הטין והופכת את הבריכה לעכורה ובוצית. בגלל התרחיף הזה, ריכוז החמצן המומס במים יורדת ולכן זו פגיעה למשך מספר שעות עד שכל הטין שוקע חזרה, בדגיגים ובדו החיים שנמצאים כאן במים. ומכאן נובע האיסור על כניסה למים.
למי שמוכן להכניס את הרכב הפרטי שלו לשטח, המעבר הנוח הוא בערך עד כאן. אם לא השארתם את הרכב ליד עין העמק, זה המקום להשאיר אותו ולהמשיך רגלית. הרכבים חונים מחוץ לשטח המעיין, במרחק של 10 מטרים בערך ממנו. המעיין נראה לנו באמצע "שום מקום". יש שדות, יש דרכי עפר חקלאיות ומטויילות וליד מפגש שבילים כזה נמצא המעיין שהכניסה אליו היא רגלית דרך גשרון עץ נחמד.
למעשה המעיין נמצא למרגלות גבעה שעליה היה ישוב בשם ריחניה. לא מדובר על ריחניה הצ'רקסית בגליל העליון, אלא על כפר מוסלמי שישב כאן עד 1948. אם מגיעים לאזור באביב המאוחר, בסוף אפריל, נוכל לראות על דרך העפר העליונה (מעל המעיין) בהמשך שלה – פריחת אירוס ארם-נהריים בכחול אינדיגו עמוק. האירוס הזה לא גדל בר ברחבי הארץ (פרט לחרמון) אלא אופייני לבתי עלמין מוסלמים. אז אין כאן ממש בית קברות, אבל גל אבנים בין הקוצים ולידו האירוס (רק באביב המאוחר) וזה מרמז לנו על שרידי הכפר. מהכפר לא נשאר דבר, אולי קצת שיחי צבר באזור העליון של הגבעה. אבל הוא שנתן למעיין את שמו.

מפלונים בסבך צמחי הקנה
במרחק של כ 10 דקות הליכה רגלית מעין ריחניה (כחצי קילומטר) לאורך המסלול המסומן בסימון שבילים אדום (לבן-אדום-לבן) מגיעים אל אזור בנחל שלא מכוסה בסבך פטל, אלא עובר במספר מפלסים ויוצר קטע מים זורם זרימה חלשה אבל קבועה בסבך של קנים. הקנה המצוי ועב-הקנה יצרו כאן סכך טבעי עם 2-3 פינות צל למנוחת מטיילים. נוצרה כאן מעין מנהרה ועבור ילדים צעירים זו ממש הרפתקה נפלאה. עומק המים לא גבוה, והמים קרירים כי הם בצל הקנה. כאן אין בעיה להכנס למים ואפילו רצוי.
אנחנו היינו כאן עם ילדים קטנים קרוב לארבע שעות (!) מה יש לעשות כאן כל כך הרבה זמן? חחח… כניסה ויציאה מהמים, שיטוט – לעלות ולרדת בין המפלונים, לשחק במים, לנוח קצת בחום בחוץ, להכין פיתות על סאג' בשמש במקום פתוח בו אין סכנה שהאש תתפוס בקנים. פיקניק עם אוכל שהבאנו מהבית… פשוט כיף גדול.
כל משך השהות שלנו הגיעו מטיילים ברכבי שטח, הציצו, מקסימום עצרו להכין לעצמם קפה והמשיכו הלאה. החיסרון במקום- כמה מטיילים שתופסים את המקום לפני שאתם מגיעים- וכבר אין הרבה מקומות צל לשבת ולהנות. יש 2-3 פינות צל. אפשר לדואג מראש להביא סדין וחוטים וליצור הצללה שלא כך כך כבד לסחוב בתרמיל.

אז איך מגיעים?
נוסעים ממחלף אליקים לכיוון עין העמק בכביש 672. את הרכב משאירים בכניסה למושב. אין צורך לעבור את שער הכניסה, מימין לכניסה יש מגרש עפר גדול ליד מזנון דרכים. שם אפשר להשאיר את הרכב ולצאת בהליכה רגלית דרומה כ 400 מטרים עד שנפגוש את סימון השבילים לבן-אדום-לבן שיורד בדרך עפר לכיוון ערוץ הנחל.
אפשרות נוספת למי שמכניס רכב לדרכי עפר- להמשיך ברכב עד אחרי המושב, נעקוב אחרי מעקה הבטיחות שמשמאלנו (ממזרח לכביש) וקצת אחרי הנקודה בה הוא מסתיים יש ירידה לשוליים גבוהים ולדרך העפר. קחו בחשבון שהירידה היא גבוהה ולכן תנהגו אותה לאט ובזהירות אז תהיו בטוחים שלא מגיע רכב מולכם. יורדים בדרך העפר לאט ועם הדרך פונים ימינה וממשיכים עד פיצול שבילים. התרחקנו כקילומטר מהכביש ומולנו עין ריחניה. כאן מומלץ להשאיר את הרכב בשוליים מבלי להפריע לתנועת רכבי שטח ולצאת להליכה רגלית.
טיילתם? נהנתם? יש לכם מה להוסיף עבור מטיילים נוספים? אשמח להערות כאן למטה

תגובות

עדין אין תגובות בפוסט זה.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים