מערת המייש בזיכרון יעקב

פעם היתה כאן מעברת זיכרון יעקב, אח"כ שטח של חורש פתוח ואז צצו "וילות בחורש", שכונת מגורים בזכרון יעקב שהכניסה אליה היא מערבית דרך שכונת עדן.

כמו במקומות נוספים בארץ, גם כאן היתה מחוייבת החברה הקבלנית ליצור איזו "ריאה ירוקה" או שטח ציבורי ולכן מיהרו לרצף את השביל הטבעי שהוביל אל המערה, להעמיד שלט וספסל. העבודה נעצרה באמצע כדי שנרגיש בכל זאת שאנחנו חלק מהטבע.

תלמידי ביה"ס היסודי הסמוך, בי"ס החורש, אימצו בעבר את המקום ובזכות כך גם קיים שלט מחניית ביה"ס שמפנה אל השביל. יורדים בשביל שצמוד לימין גדר בית הספר (דרום-מזרח) ויורדים בו עד לשילוט. יש קצת הליכה בשביל טבעי וברור בין שיחי קורנית, מרווה וצמחי חורש אחרים עד לשביל האבנים המשולבות. נראה למעשה את העץ מציץ מפתח ב"גג" המערה. עכשיו נמשיך בשביל לחפש את פתח המערה.

הפתח קצת מוסווה לנו, אבל ניכנס דרך גל אבנים אל חלל ראשון של המערה, מכאן יש מסדרון בו צריך להתכופף. לא לשכוח להביא פנסים!!! וזהו – נכנסנו לחדר הבא. יש כאן חלל גדול עם מעט אבנים מסביב עליהם אפשר לשבת. בעזרת תאורת הפנסים אפשר לראות את עטלפי הפירות שישנים במערה זו. ואת הנטיפים. פשוט תאירו על הריצפה ותראו כתמים רטובים של טיפות זולגות מהתקרה של המערה תעקבו אחריהן ותראו את הנטיפים בהתהוותם. נא לא לגעת!!! ברגע שאנחנו נוגעים או מאירים בנרות אנו פוגעים בתהליך הטבעי של היווצרות נטיפים.

עם הכניסה לחלל החדר/ אולם המערה הגדול נראה בצד ימין אור קלוש – יש שם מעבר צר המטפס לכיוון העץ. שימו לב לשורשים המרשימים של העץ המגיעים לתוך המערה. את גזע העץ יכולים להקיף כמה אנשים יחד. חוזרים לרכב בדיוק כפי שהגענו.

וכמה מילים על עץ המייש-

העץ מכונה "מייש דרומי" ( Celtis australis) מאחר ובארץ ישראל זהו גבול תפוצה דרומי שלו. הוא עומד בשלכת אבל כשמגיעים בקיץ ורואים את העלים, הם מיוחדים ביותר: אינם סימטריים, יש לו פירות שחורים קטנים בסוף הקיץ לתוך הסתיו.

איך מגיעים?
שכונת החורש בזכרון יעקב, חניית בי"ס החורש ברחוב התאנה 35. צמוד לגדר ביה"ס מימין תראו כבר את השלט המוביל לשביל המערה.

צריך להצטייד בפנסים

תגובות

עדין אין תגובות בפוסט זה.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים