המושבה הגרמנית בחיפה

רקע
במחצית הראשונה של המאה ה-19 התגבשה בגרמניה עדה נוצרית בשם "אגודת ההיכל" (היכל או מקדש). בראשה עמדו שני מנהיגים האחד- הופמן והשני-הרדג. הרעיון "המהפכני" שלהם היה לחדש את ימי ראשית הנצרות, הזמנים בהם ישוע הסתובב עם חבר מרעיו והסתפקות במועט, ללא המוסדות וההיררכיה שנוספו ברבות השנים. יש להתכנס חזרה אל ארץ ישראל, להכשיר את שיבת המשיח והרעיון הרוחני היה שלמעשה בכל אדם ישנו "מקדש-מעט" וכל אחד יכול ליצור את בקשר הבלתי אמצעי עם האל, ללא הכומר והכנסיה. ומכאן שמם- טמפלרים (טמפל=מקדש).
ממה התפרנסו?
היה ניסיון התיישבות ראשון שלהם בארץ ישראל באזור עמק יזרעאל, אבל רוב אנשי הקבוצה מתו בקדחת ולכן המושבה הראשונה שנאחזה על הקרקע בא"י הייתה למעשה המושבה בחיפה בשנת 1868. מאחר וחשבו להפריח את השממה נבנו בתי המושבה לאורך רחוב מרכזי "שדרות כרמל" ומאחוריהם שטחים חקלאיים. גידלו חיטה ובאזור שכונת בת גלים של היום ניצבה טחנת קמח שפעלה בעזרת הרוח (קיימת עד היום, ללא כנפי העץ, ברח' העלייה השנייה 22). על מורדות הכרמל גידלו כרמי ענבים (מאז נשאר השם רחוב הגפן), גם עצי זית ותעשיית שמן וסבונים משמן זית שנמכרו בחו"ל. אי לכך המושבה נבנתה כקילומטר אחד מדרום לעיר העות'מאנית מוקפת החומה. הגרמנים הביאו עימם מיכשור חקלאי מתקדם ועגלות דליג'נס והחלו גם בהובלת צליינים מחיפה לנצרת. במושבה היו בתי מלון לאירוח הצליינים.
כיצד בנו?
הבנייה שלהם הייתה יוצאת דופן בארץ באותם הימים: לכל בית 2 קומות ומרתף. קומת הקרקע שימשה לחדר מגורים ומטבח. הקומה השנייה עם חדרי השינה וגג רעפים משופע כדוגמת הבנייה באירופה. המרתף היה בחלקו שקוע ושימש לאחסון מזון בקרור. מאחורי כל בית נבנתה חצר משק עזר לבעלי החיים ונחפרו בורות מים. בחלק מהבתים אפשר עדיין לראות באבן הראשה של הפתח ציטוט מהתנ"ך או מהברית החדשה.
מושבות הגרמנים הראשונות נבנו בהן בתי עם כמו כאן ולא כנסיות. המבנה עבר שימור ומשמש היום את מוזיאון העיר עם תערוכות מתחלפות. מומלץ להכנס ולהתרשם הן מהתערוכות הקשורות ברובן לתולדות העיר חיפה והן מהבניה הפנימית.
ולאן נעלמו?
דור הבנים של הגרמנים שנסע ללמוד בגרמניה ואף התגייס שם לצבא, חזר לאומני והפך פרו-פלסטיני. התסכול הרב שהיה לגרמנים, אני קוראת לזה "החלום ושיברו". 14 שנים מאוחר יותר להגעתם ארצה והרמון להפריח את השממה ולקרב את שיבת המשיח על פי דרכם ואמונתם, הגיעו ראשוני הציונים בעלייה הראשונה (1882). בשיא ההתיישבות של הגרמנים בארץ אנו מדברים על כ-2000 אנשים בכלל המושבות. מי שלמעשה מפריח את השממה אלו הציונים היהודים, דבר נוסף שפוגע במורל הדור השני.
בזמן מלחמת עולם שנייה נחשבו כגיס חמישי, בתחילה הוצאו מאזורי ההתיישבות המאוכלסים ורוכזו במחנות. לאחר מכן גורשו לאוסטרליה וגרמניה. הבתים שלהם אוכלסו בשלב ראשון ע"י עולים חדשים בראשית שנות ה-50 ולאחר מכן, כאשר האוכלוסיה "עלתה" להדר הכרמל ולכרמל, היה שינוי דמוגרפי והיום חיים במקום ערבים מוסלמים ונוצרים.
שימור והתחדשות המושבה בימינו
המושבה עברה שימור, שיחזור ושיקום מבנים. קמו בה מסעדות ובתי קפה, בתי עסק ומסחר ונסיון להחיות את האזור הזה תיירותית הן בקיסמו הציורי, הן בסיפורו ההיסטורי והן כהמשך גיאוגרפי של הגנים התלויים של הבאהיים.
לאורך השנה מתקיימות תערוכות חוצות, הפנינג וארועים שונים כשהשיא הוא כמובן בחודש דצמבר במהלך ארועי "פסטיבל חג החגים" בחיפה. לקראת חג המולד, הרחוב מקושט בעצי "אשוח" מלאכותיים ומקושטים. בצבעי אדום-ירוק-זהב וכסף. בובות סנטה-קלאוס אדומות, גופי תאורה בדמות איילים, כוכבים וכדורים נוצצים מקשטים את החנויות. בכיכר המערבית של המושבה, מאז 2010 עומד עץ אשוח גדול ועליו מתנוסס כוכב ענק והכל מבקבוקי פלסטיק ממוחזרים. מיוחד להסתובב כאן כל השנה ובמשך כל שעות היום, אולם בדצמבר יפה להגיע לקראת חמש, עם השקיעה, כאשר גופי התאורה השונים נדלקים וצובעים בנופך מיוחד את מרכז המושבה הגרמנית של חיפה.

תגובות

עדין אין תגובות בפוסט זה.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים