וואדי ניסנאס

במהלך המאה ה-19 החלה "היציאה" מחומות העיר העתיקה, חיפה. אחת מהשכונות החדשות הייתה שכונת ניסנאס שמרכזה- רחוב הוואדי, שכשמו כן הוא. כאשר אנו מטיילים בוואדי אנחנו רואים את הרחבות והסמטאות משני צידיו והם על מדרון ההר. פרוש השם ניסנאס זו החיה נמיה וכפי הנראה כבר אז הסתובבו נמיות באזור הכרמל ומכאן שם השכונה.
הבתים בנויים מאבן גיר, עם מרפסות ובהן פתח עם 3 קשתות עפי"ר. אל מפלס הבית מובילות לעיתים מספר מדרגות והכניסה היא אל חצר ובה עצי פרי כמו רימון, גפן, תאנה, לימון או זית. דלת הבית עצמו נמצאת על פי רוב לא מול הכניסה לחצר, למען שמירה על צניעות הנשים היושבות לעבודות הבית בחצר.
בתום המנדט הבריטי היו כ- 140,000 תושבים בחיפה כאשר מחציתם ערבים. עם קום המדינה נותרו בחיפה כ-3,000 ערבים בלבד אשר רוכזו באזור וואדי ניסנאס תחת משטר צבאי. באותם ימים הגיע לחיפה הסופר סמי מיכאל ככתב העיתון "אל-איתיחאד" (הוזמן ע"י העורך- אמיל חביבי) ובעקבות האווירה והנוף כתב את הספר "חצוצרה בוואדי". ישנו מסלול בין סמטאות הואדי המוקדש לסופר סמי מיכאל ומבחר ספריו, מסלול אחר לזכר אמיל חביבי, מסלול לכבוד האמנית חנה תומא, ו"דרך השיר"- כל מסלול כזה מכיל שלטי חוצות גדולים על קירות הסמטאות והרחובות עם קטעי קריאה תואמים לנושא.
כשאנחנו מטיילים בשכונה, מומלץ לעלות ולשוטט בסמטאות הצמודות ולא רק ברחוב הואדי הראשי. מזה 18 שנים נערך פסטיבל בוואדי "חג החגים" בחיפה במהלך חודש דצמבר. הפסטיבל שנועד להדגיש את דו הקיום בחיפה ואת הגיוון באוכלוסיה שבה משלב בין חג החנוכה היהודי, חג המולד הנוצרי ושנים מסוימות גם את אירועי הרמאדאן המוסלמי. כשעל הכל חולש "בית הגפן" ובו ובמוקדים נוספים נערכים מופעים, קונצרטים, הרצאות, סיורים, תערוכות וכן בימי חמישי עד שבת ארועי חוצות ברחבי השכונה.
בשנים האחרונות נבחר נושא מרכזי וברחובות השכונה נתלות עבודות של אמנים שונים: יהודים, מוסלמים ונוצרים תוך שיתוף פעולה של תושבי השכונה.

רחוב הואדי מסתעף לרחוב יוחנן הקדוש אשר בו נמצא השוק של השכונה. כמעט לכל בעלי חנות כאן, ישנה משפחה באחד מכפרי הגליל ומשם מגיעה הסחורה הטרייה. התחושה של "ישר מהחקלאי" מתחדדת כאשר אנחנו רואים את רגבי האדמה עדיין על תפוחי האדמה ואת העלים על התפוזים. בשוק ישנה מאפיה, ישנם אטליזי בשר (לא כשר), מסעדות דגים וחנויות לשלל הדגה. לצד חנויות של כלי בית, מתנות שונות וקישוטים שונים.
במורד הואדי ישנן שני מוקדי מכירת פלאפל זה מול זה. שניהם עם פלאפל טרי שמתטגן ישר מול עיננו, סלטים חתוכים טריים ופיתות ריחניות: מישל והזקנים.
מומלץ להגיע, להנות מהמקום עם כל הפנאי שניתן. אפשר לשלב גם ביקור במושבה הגרמנית הסמוכה.
לשכונה ניתן להגיע בכמה אופנים:
1. בעזרת הכרמלית מגיעים לתחנת "הנביאים" ומשם פונים לרחוב שבתאי לוי. מכאן כבר יש שילוט חום וגדול אל מדרגות היורדות לרחוב הוואדי.
2. חונים ברחוב הציונות באזור בית הגפן או בחניוני המושבה הגרמנית (לדוגמא: רחוב הגנים ע"י מרכז הקליטה; רחוב אלנבי מזרח בקרבת שדרות בן גוריון) ומשם צועדים לכיוון שדרות הציונות. כניסה דרך רחוב אל חרירי, טוגראי או חורי.
 
ועוד משהו שלא כדאי להחמיץ בוואדי ניסנאס-
מסעדת הפתיליה של נדים. נדים, תושבת שכונת הוואדי בעלת מסעדה בה האוכל מתבשל על פתיליה. המסעדה קטנטונת ובה שתי פינות ישיבה האחת מקורה והשנייה בחוץ. על המדף ישנם סירים רבים ובשישי-שבת כולם מתחממים. נדים מבשלת כבר 42 שנים בוואדי. שיא הבישול הוא כמובן לשישי-שבת. נדים מתחילה את היום בשעה 6:00 במסעדה ומסיימת באמצע השבוע בשעה 15:00. בסופי השבוע היא נשארת עד שעה מאוחרת יותר וסוגרת רק ב 17:00. אין לך מנוחה? –יום ראשון הוא יום המנוחה שלה. היא כבר לא לבד, יש כאן שכן צעיר העוזר לה וגם אם תבואו בשעה מוקדמת מדי לארוחת ממולאים, או כל תבשיל אחר- באיזה מקום נוסף תמצאו כוס תה נענע טוב או קפה בחמישה שקלים?

תגובות

עדין אין תגובות בפוסט זה.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים