זיכרון יעקב

המושבה הוקמה בערב חנוכה תרמ"ב, 1882 . בשנות ה-90' של המאה ה-20, השכילו בזיכרון יעקב לשמר את העבר.
האזור התיירותי של בתי הקפה, המסעדות בתי העסק והמסחר פעיל כמעט כל שעות היממה.
בערב תאורת הרחוב משרה אווירה רומנטית וקסומה ורגועה יותר.
המרכז התוסס באזור המדרחוב פעיל גם בימי חג ומועד ובשבתות.
 
הסיור שלנו יתחיל במיתחם בית דניאל ובית לנגה. בית דניאל סגור בפני מטיילים "משוטטים" כמונו,
אבל מרחבת הכורכר הגדולה אנחנו נעלה במדרגות אל ספסל האבן וממנו בשביל רחב אל מבנה הקשתות המרשים.
נקיף את המבנה בשביל היוצא אל שדרת עצי סיגלון שמחזירה אותנו לרחוב "שדרת הברושים" ורחבת הכורכר.

נפנה ימינה וכעבור 200 מ' בערך נגיע אל גן הטיול ולב המושבה. מול הגן מצוי מוזאון העליה הראשונה (פתוח בימי חול)
ובהמשך "אוהל יעקב" בית הכנסת הגדול של המושבה.
המלצתי היא לטייל לאט במעלה המדרחוב, להיכנס לכל החצרות הפנימיות שמסתירות בקירבן גלריות וחנויות וכך עד
לבית אהרונסון ומוזיאון ניל"י (פתוח בימי חול).
 
אם יש זמן וכוח אפילו להמשיך עד "שער הניצחון" של המושבה- שער ישי. בדרך אפשר להתרשם מבתי מגורים יפים.
בדרכנו חזרה במורד המדרחוב נציץ לשאר החצות הפנימיות, נתרשם מבריכת בנימין שסיפקה שנים רבות את המים לתושבים.
בחצר וילדר מומלץ להמשך עד לחניון האחורי. משמאל מיתחם קטן "מוזה" עם שיח בוגנוויליה צבעוני והפתעות קטנות מעוצבות.
נצא מול "אורוות הברון".
בדרך חזרה לכיוון הרכב חפשו על קירות הבתים את בשלט הדהוי שירמוז לנו מדוע הפיצוציה המקומית מכונה דווקא "מרקחה"..
עם הרכב מומלץ לנסוע ולסיים בגבעת זמארין. תצפית מרשימה מזווית לא שיגרתית על הכרמל ועד חוף הים.

אפשר לסיים עם כוס בירה במבשלת הבירה המקומית.

תגובות

עדין אין תגובות בפוסט זה.

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים